גלריית מוניו קיבוץ כפר מסריק
Print
חוויה קיבוצית

גלריית מוניו - כפר מסריק

הקודם
הבא

גלרית מוניו, ע”ש האדריכל מוניו ווינרוב גיתאי, שתכנן בשנת 1965 את מבנה חדר האוכל והגלריה בסגנון מודרניזם מאוחר (באוהאוס) מרשים.
בגלריה  מוצגות תערוכות מתחלפות העוסקות בנושאי חברה וסביבה. אוצרת הגלריה, אפרת פלד-שדה, אוצרת חברתית, הבונה את התערוכות בתהליך משותף עם אמנים וקהילות מהארץ ומחול.

תערוכות קודמות שהוצגו בגלריה: “נושא משותף”, “הטבע שלנו”, “השראה במראה”, “מבעד לרעלה ולמסיכה”  ועוד

‘אובססיה אהובתי’  – תערוכה חדשה בגלריית מוניו

אוצרות: יעל ניצן ואפרת פלד שדה

אירוע פתיחה: יום שישי  8.4.2022  בשעה 11:00 (הכניסה חופשית)

אובססיה אהובתי

אוצרות: יעל ניצן ואפרת פלד שדה

פתיחת תערוכה: 8.4.2022

למילה אובססיה יש בדרך כלל קונוטציה שלילית, אבל כשאובססיה מנותבת ליצירה אמנותית נולדות יצירות אמנות עוצרות נשימה המושכות את הלב ואת הנפש. היצירות שרובן נעשו בידי נשים אמניות, מאופיינות בחזרתיות, צבעוניות, עמלנות, עבודת יד מאומצת ובשקידה יתרה על המחט, על הבד, בהדבקה, באיסוף, בחומר ובעוד מצעים מגוונים.

אובססיה היא רעיון שעליו האדם חושב ללא רצונו – מחשבות טורדניות (מחשבות פולשניות), או מעשה שהאדם עושה מתוך תחושת כפייה. המילה הושאלה במאה ה- 17 לתחום הנפשי בהקשר לרעיון שאדם עסוק בו, דבר אשר הוא שקוע בו ומהווה נדבך מרכזי בהלך הרוח שלו.

האמנית הידועה יאיו קוסמה, הסובלת ממחלת נפש ומאושפזת (מיוזמתה) כבר עשרות שנים בבית חולים לחולי נפש בטוקיו, מהעבודות שלה ברור, שאמנותה הצילה אותה, ללא האמנות, לטענתה, לא היתה נשארת בחיים. מוטיב הנקודות, הינו המאפיין העיקרי בעבודותיה של קוסמה, המושפע  ממחלתה ובעיקר מהתחושה של טשטוש גבולות בינה לבין העולם.

אמנית נוספת, LIZA LOU – הציגה במוזיאון ישראל את המיצב “עשויים להפליא”, כאשר  בנתה מטבח שלם בגודל אמיתי מחרוזים. אמנית נוספת המוכרת בישראל בזכות יצירתה הינה עפיה ז”ל, בת לעדה התימנית, אשר ציירה על כל קירות ביתה בשלומי. בעשור האחרון תערוכות רבות עוסקות במלאכות היד, ובהן מציגות בעיקר נשים.

בישראל, לשימוש במלאכות היד, משמעויות נוספות, הקשורות לחינוך הציוני בשנות החמישים והשישים ולחלוקת העבודה המגדרית שהקצתה לנשים את ניהול ענייני הבית והִדירה אותן מן החיים הציבוריים. שיעורי ‘מלאכה בנות’ שהיו נהוגים בבתי הספר היסודיים נועדו להכין אותנו לחיים, מצוידות בידע הנשי הנדרש כדי להיות רעיות טובות המיטיבות להחזיק חוט ומחט ולהטליא גרביים. הקניית המיומנויות של מלאכות היד טופחה גם כסוג של תחביב שיאפשר לנשים להעסיק את עצמן בשעות הפנאי כדי שיוכלו להמשיך לקשט בשקט את עולמם של הגברים. ואולם, מעבר לסוגיות הפמיניסטיות, יש לומר ששאלות הנוגעות לאסתטיקה וליופי מעולם לא עמדו במרכז ההוויה של החברה הישראלית ש’דלות החומר’ דבקה בה כסימפטום. שרידים של אורח חיים סוציאליסטי עדיין ניכרים בקוד תרבותי-אתי המעדיף פשטות, צניעות ועוני חזותי על פאר המדיף ריח של בורגנות. שולמית קובו, בת קבוץ, העידה על חסך גדול באסתטיקה, שהיה חלק מהצמצום והסגפנות שבהם דגלה החברה הקיבוצית, והתוודתה על רצונה העז לפצות את עצמה בעיסוק אובססיבי ביופי ובקישוטיות” (תמי כץ פריימן,  “אוברקראפט”)

התערוכה “אובססיה אהובתי” משקפת את האופן הטבעי בן נטמעה מלאכת היד בתוך השפה האמנותית הישראלית. מחומרי פולקלור ומאמנות שימושית הן הפכו לאמצעי ביטוי מקובל. יצירות רבות בתערוכה אף מדגימות את הדרך הארוכה שעשתה מחאת הנשים באמנות מאז האקטיביזם הפוליטי בתחילת המאה העשרים ועד הבחירה המחודשת להכניס את הטכניקות הללו לתוך יצירותיהן. במרכז יצירתן עומד התהליך העמלני, הסיזיפי, אשר תוצאתו עבודה בה הושקעו מאות ואלפי שעות, הפעולה היא פעולה מונוטונית של רקמה, חיתוך, הדבקה, ותפירה.

שולי וולף בורנשטיין וגם שרון הראל, יוצרות מחפצים שונים דימויים מהפנטים, הן אספו, הדביקו, וכיסו משטחים, רינה פלג יצרה מקרמיקה גופים הבנויים מפסים אינסופיים ודקים של חימר, ענת דוד ארטמן גזרה, רקמה, תפרה והדביקה. זהרה יזרעאלי, מרים מורבר, עדה שביט ונולי עומר רוקמות דימויים באלפי חוטים ומרקמים. לאורה מרים צובעת בדים בצמחים ומהם יוצרת קולאזים. ימית כספי העיפה לדימוי שלה נוצות ועוד חפצים על משטח מתכת חלוד. סם חלבי, אורית שמחוני וטל שקד הם דוגמא למילוי החלל הריק באובססיביות המוכרת של קווקווי צבע, עיגולים, נקודות וצבעים אינספור. שולה קובו- מדביקה חרוזי זכוכית ואבנים טובות על דימויים שונים בגדלים ענקיים. זיוה אפשטיין מרתקת ברקמה על רגבי אדמה ואיריס אוליבר רקמה על כלי מתכת. ליזה ממלי עוסקת באיסוף וחיבור טקסטיל וסריגה לכלל דימויים דימיוניים. קבוצת קוראטה התאחדו ליצירת רקמה אחידה ומורכבת. דליה מטמון הטמיעה בעבודתה אלפי כדורי תרופות והגר חפץ יוצרת פסיפס מלא דמיון מאבנים קטנטנות.

שרה אבנין גנישר עם נורית וולפה ומירי אברמסון יוצרות יצירה שהוכנה במיוחד לתערוכה: “עבודת נמלים” שנולדה מהנאת היצירה והחברותא שביניהן. “אנו שלוש אמניות הנפגשות פעם בשבוע לעבודה משותפת, תוך כדי חיפוש ושיח על מעשה היצירה, ועל המהות והצורך להבעה אמנותית. המפגש מאפשר לנו ליצור יחד ולחוד, ולהביא לידי גמר עבודה משותפת ושלמה, כאשר כישוריה של כל אחת באים לידי ביטוי ביצירה הסופית. בעבודה עמלנית יש קיבעון וחזרתיות של תנועה ושל צורה. בעבודה שלנו אנו מתייחסות  לעבודת הנמלים העמלנית והרפטטיבית. כשמתבוננים בשיירת נמלים בולטות ההתמדה, הדבקות במטרה ושיתוף הפעולה – כך אנחנו, בעבודה המשותפת הדורשת שיתוף פעולה לאורך זמן ועבודת כפיים מרובה, יצרנו נחילי נמלים עמלניות העשויות מצמר, בד, מתכת, חוטי תפירה וסריגה”.

האמנים המשתתפים : אורית שמחוני, איריס אוליבר, דליה מטמון, הגר חפץ, זהרה יזרעאלי, זיוה אפשטיין, טל שקד, ימית כספי, לאורה מרים, ליזה ממלי, מרב סודאי, מרים מורבר, נולי עומר, סם חלבי, עדה שביט, ענת דוד ארטמן, קוראטה הגאווה שלי  Kurate,  קרפטריה- מירי אברמסון, נורית וולפה, שרה אבנין גנישר, רינה פלג, שולמית קובו, שולי בורנשטיין וולף, שרון הנדל בורנשטיין.

שעות פתיחה: שישי ושבת 10:00 – 13:00

שאר השבוע בתיאום מראש: 

 052-8346306 (הכי טוב ווטסאפ) 

או במייל: tourmasaryk@gmail.com

סוד הפלא הקיבוצי - כפר מסריק

כפר מסריק - סוד הפלא הקיבוצי

כפר מסריק
סוד הפלא הקיבוצי

יש לכם שאלה? צרו איתנו קשר

נופש בקיבוץ לוגו

נופש בקיבוץ

חדרי אירוח
טלפון: 04-9854490
052-8346825

חוויה קיבוצית - לוגו

חוויה קיבוצית

סיורים וסדנאות
טלפון: 052-8346306

אירועים - לוגו

אירועים וארוחות

טלפון: 052-8346306

מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק

החוויה הקיבוצית לוגו פייסבוק

לוגו פייסבוק

כפר הנופש מסריק

כפר מסריק - סוד הפלא הקיבוצי

כפר מסריק
סוד הפלא הקיבוצי

איך מגיעים לכפר מסריק?

דילוג לתוכן